לאחר שהמשטרה עוצרת נהג בחשד לנהיגה בשכרות, הנהג מתוודע למערכת הינשוף.
הינשוף הוא מכשיר לבדיקת שכרות בגופם של נהגים באמצעות נשיפת אוויר. כיום, יכול שוטר לדרוש מכל אדם להיבדק במכשיר הינשוף בתואנה של נהיגה בשכרות.
מכשיר הינשוף או בשמו הלועזי DRAGER ALCOTEST 7110 הוא המכשיר העיקרי יחיד בו משתמשת המשטרה לבדיקת נהיגה בשכרות בישראל. בתי המשפט בישראל מרשיעים נהגים באשמת נהיגה בשכרות על סמך תוצאותיו של מכשיר הינשוף.
עד לשינוי פקודת התעבורה בסוף שנת 2005, בתי המשפט הסתמכו על התרשמותם של שוטרי התנועה אשר זיהו בהתנהגותם של נהגים מאפיינים המעידים על נהיגה בשכרות ועצרו אותם. למשטרה הייתה רשימת של מאפיינים היכולים להעיד כי אדם הוא במצב של נהיגה בשכרות כגון הליכה בקו ישר, נגיעה באף תוך עצימת העיניים, התנהגות כללית, ריח פה וצורת דיבור.
רשימת המאפיינים הפכה ללא רלוונטית עם כניסתו של מכשיר הינשוף לשימוש המשטרה – מכשיר אשר בודק בו ברגע את רמת השכרות של אדם ומשווה אותה לרמת שכרות אשר נקבעה כתקינה בחוק. כך, השוטר יכול לדעת בו ברגע אם אכן יש מצב של נהיגה בשכרות או לא.
המכשיר מציג את ריכוז האלכוהול באוויר הנשוף. הוא מוגדר כך שהוא מבצע התאמה בין תוצאות ריכוז האלכוהול באוויר הנשוף אל מול רמת אלכוהול מסוימת שנקבעה בו- זוהי כמות האלכוהול המותרת, וכל רמה שמעליה תיחשב כנהיגה בשכרות.
נהג שנתפס כשהוא בנהיגה בשכרות ייחשב כבר באותו הרגע למי שהוכחה אשמתו, קרי, רישיון הנהיגה שלו ייפסל בו במקום לתקופה של 30 יום, או לחילופין במקרה של תאונת דרכים לתקופה של 60 או 90 יום. נהג אשר נעצר על ידי שוטר בחשד לנהיגה בשכרות והתבקש לבצע בדיקת שכרות וסרב, רואים בו כמי שמודה כי היה בנהיגה בשכרות והוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
אדם שנתפס כשהוא בנהיגה בשכרות ורישיונו נשלל, תגיש נגדו המדינה כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. החוק קובע עונש מינימום בגין נהיגה בשכרות – פסילת רישיון הנהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, עונש כבד שמטרתו העיקרית היא להביא לירידה בתאונות הדרכים תוך הרתעת הנהגים מנהיגה בשכרות.
לאורך השנים הועלו טענות רבות לעניין קבילותו של מכשיר הינשוף בבתי המשפט. קביעה גורפת כי המכשיר אינו קביל תביא למצב בו אנשים חפים מפשע הורשעו בכך שהיו במצב של נהיגה בשכרות
